בדיקות שימושיות הנן חלק חשוב בעיצובו של כל ממשק משתמש, ומטרתן להביא את חוויית השימוש באתר או במערכת הנבדקת לאופטימלית, וזאת על ידי בדיקות מקיפות לכל תחומי המערכת, אשר מניבות בסופו של דבר דו"ח שימושיות מפורט ובו המלצות לביצוע.
לעתים קרובות נכתבים דוחות שימושיות מפורטים מאוד, אשר אינם מגיעים לשולחן הטיפול של מפתחי המערכת ונחתכים למינימום האפשרי עוד לפני הגיעם לשלב יישומי, וזאת משום שבעת כתיבת הדוח לא הושם דגש על כתיבתו באופן הניתן ליישום והמעודד יישום על ידי הלקוח.
במאמר זה, ברצוני להתוות מספר כללי יסוד לכתיבת דוח שימושיות, כללים אשר יסייעו לא רק בהבניה נכונה של הדוח ובדגש על הנקודות הנכונות, אלא בעיקר בסיכויי היישום של דוח השימושיות במלואו, להשגת אפקטיביות מלאה. אלה הם כללי האצבע שמצאתי כנכונים ביותר:
 

 
1. תמיד יש לתת ללקוח מידע מפורט ומדויק באשר להיקף דוח בדיקות השימושיות, ותאריך מסירה שלו. עמידה ביעדים אלה הנה חשובה ביותר.
   
    
2. מקד את הדוח לקהל יעד ספציפי ? מידת הפירוט של הדוח צריכה להשתנות בהתאם לקהל היעד. דוח שימושיות המיועד לשימוש על ידי מתכנתים יהיה ברמה המפורטת ביותר ויכלול טבלה ובה רשימת הבעיות שנצפו, סוג הבעיה וכן המלצה אפשרית לפתרון, בעוד דוח שימושיות המיועד לפורום מנהלים בכירים בחברה, ייכתב בצורה תמציתית.
   
    
3.  בכתיבת דוח מפורט, השתמש בטבלה ארוכה של בעיות שימושיות. כך, תוכל ביתר קלות להוריד ולהוסיף רשומות, למיין את סדרן מחדש לפי כל עמודה, ולחתוך אותה לשם חלוקה בין גופים שונים בארגון.
   
    
4.  אסוף את כל ההערות בתחילה, אמוד את היחסים ביניהן, ואז החלט על הסדר הנכון לדו"ח השימושיות. כל מערכת וכל אתר בנויים בצורה שונה, וכל דוח יכול להיות מסודר בצורה שונה. איסוף מבוזר של המידע יקל על חלוקתו בצורה נכונה בעת הבניית הדוח.
   
    
5.  לכל בעיה שאובחנה בדוח יש לספק כלל הגיוני העומד מאחוריה. הרבה יותר משכנע לתת ללקוח את רשימת התיקונים ובה כללים שכאלה, מאשר רשימה של רשמים אישיים של בודקי המערכת.